בחודש יולי, נכנס למשרדי סרגיי (שם בדוי) אדם שמצבו הרפואי והנפשי אינו פשוט, במובן המילה כאשר הוא מתהלך בצליעה קשה עם הליכון. סרגיי סיפר לי עקב מצבו הרפואי המורכב הוא מקבל קצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 50%.

יחד עם זאת, עקב החמרה במצבו הרפואי וכמות התרופות שהוא נאלץ ליטול כל יום, הקצבה שהוא מקבל מטעם המוסד לביטוח לאומי אינה מספיקה על מנת שיוכל לרכוש מזון ו/או להעסיק עזרה בשכר לצורך אחזקת ביתו.

עוד סיפר לי סרגיי שהוא, איך אומרים "ניסה את מזלו", ופנה למוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי לצורך הגדלת שיעור זכאותו לקבלת קצבת שירותים מיוחדים מוגדלת. אולם, כל מי שמכיר את המוסד לביטוח לאומי יודע שלהגיש תביעה ללא עו"ד מנוסה למוסד כאמור הוא בגדר בזבוז זמן יקר.

וכך אירע במקרה של סרגיי כאשר הוא קיבל תשובה שרירותית על דחיית בקשתו להגדלת שיעור הזכאות לשירותים מיוחדים לצורך קבלת הקצבה בנימוק שמצבו הרפואי לא החמיר ונותר כשהיה טרם הגשת תביעת ההחמרה ולכן אין מקום להגדלת שיעור הקצבה לה הוא זכאי.

היות ובפגישתנו לא היה ברשותו של סרגיי את מלוא התיעוד הדרוש לבחינת התיק, סיכמנו שאגיע לביתו על מנת לאסוף התיעוד הדרוש כדי להקל עליו ולא להגיע פעמיים למשרדי.

בביקורי בביתו של סרגיי, נחרדתי פעמיים ולמה?
א. כאשר עברתי בנוכחותו על מסמכים הרפואיים התחוור לי לגלות כי הוא עבר לא פחות ולא יותר 41 ניתוחים (!) בגופו כאשר 3 קיבוע גב תחתון, החלפת שתי הברכיים, ניתוחי כתפיים והוא לוקה בשלל מחלות כגון סכרת ומחלת ריאות מצרת וכיוצב'.
ב. מצב אחזקת משק ביתו של סרגיי היה לקוי באופן חמור, כך למשל, היה ריח חזק של שתן בבית כי הוא לא מצליח להגיע ולהתפנות בזמן בשירותים ואלו גם אינם מונגשים, הוא אינו מסוגל להכין לעצמו ארוחה חמה ו/או לגשת לחנות ולקנות מצרכים לצורך הכנת ארוחה, בגדיו מלוכלכים מכיוון שמאז פטירת בן זוגתו בשנת 2018, אין מי שיכבס ו/או ינקה את ביתו וכיוצב'.

לאחר שראו עיניי את מצבו הרפואי והכלכלי של סרגיי, הוגש מטעם משרדי ערר על החלטת המוסד לביטוח לאומי וביום חמישי האחרון (6.10) הוא התקשר אליי ואמר לי "קיבלתי מכתב מהמוסד לביטוח לאומי ואני לא מבין מה כתוב בו- האם אני חייב לביטוח לאומי כסף?!"

לאחר עיון במכתב אמרתי לו שהוא לא חייב כסף לאף אחד מכיוון שהביטוח לאומי קיבל את הערר שהוגש מטעמנו והוא זכאי לקצבה מוגדלת- כאשר שמעתי את השמחה בקו הטלפון אמרתי לעצמי שאין תחושה גדולה יותר מתחושת הסיפוק שלי ושלו יחד!