ביהמ"ש בירושלים קיבל את תביעתה של אישה כבת 86 שטענה כי נפלה בגלל ערוגה, הנמוכה ב-8 ס"מ מהמדרכה, ונחבלה בראשה ובגידי הכתף: "היה על העירייה לצפות את הסכנה"

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה את תביעתה של אישה כבת 86 קשישה מעדה בערוגה, במרחב הציבורי, ונגרמו לה נזקי גוף בראש ובכתף. האישה תקבל פיצוי של כ-150 אלף שקל בעקבות הנפילה ולאחר שנקבע כי היה על הרשות לצפות הסכנה ואת הנזק שעלול להיגרם.

לדברי עו"ד מיכאל ברנד, מומחה לדיני נזיקין, לא כל תאונה במרחב הציבורי יכולה לגרור בעקבותיה פיצוי. "בשביל שיתקבל פיצוי בגין תאונה במרחב הציבורי צריך שיקרו מספר דברים", כך הוא מוסיף. זאת על מנת לקבל את הפיצוי לפי פקודת הנזיקין. הדבר הראשון זה רכיב ההתרשלות. למשל, אדם שהלך ברחוב, נתקל במפגע כלשהו במדרכה וכתוצאה מכך שבר את ידו. יש כאן מפגע ולכן קיים רכיב ההתרשלות".

"עכשיו נשאלת השאלה", מוסיף עו"ד ברנד, "האם העירייה הייתה צריכה לצפות או לא, ומה הקשר בין הנזק שלו לבין התאונה ומה שיעור הנזק. אלה דברים מורכבים מאוד שמתבררים בסופו של דבר בדיעבד. אבל קודם כל, השאלה הראשונה שנשאלת היא למה? למה אותו אדם נפל, הרי הוא יכול ליפול סתם ככה".

מה השלב הבא, יש עילת תביעה, את מי תובעים?

עו"ד ברנד: "חשוב להבין איפה אותו אדם נפגע. אם למשל אותו אדם הלך על המדרכה ונתקל במכסה ביוב של העירייה, אז אנחנו נתבע גם את העירייה אבל גם את תאגיד המים. אם אותו אדם נפל בקניון כתוצאה משלולית מים שהייתה בקניון, נתבע את בעלי הקניון, את הביטוח של הקניון. יש מקרים מורכבים יותר. מה קורה בסיטואציה שבה אדם הלך ברחוב וחברת החשמל ביצעה עבודות תשתית. האם צריך לתבוע גם את חברת החשמל או רק את העירייה? מי ביצע את העבודות? חברת החשמל או הקבלן או בכלל גורם אחר?".

מה לגבי מקרים בהם התאונה היא בדרך לעבודה?

עו"ד ברנד: "אז זו גם תאונת עבודה ויתבע גם את המוסד לביטוח לאומי. אם לא, הוא יקופח מצד אחד, כלומר יקבל פיצוי מהגורם שהתרשל, אך החלק היחסי, הרעיוני, ינוכה מהפיצוי העיקרי והוא לא יקבל את מה שהוא באמת צריך לקבל".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה.

להמשך קריאה בישראל היום